גמרא
פירוש
אָתְיָא לְאַחְלוֹפֵי בָּרִאשׁוֹן! הָא קָא אָתֵי רֶגֶל שְׁלִישִׁי.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות גזילה ואבידה י״ג:ט׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ג׳
ב רמב״ם הלכות גזילה ואבידה י״ג:ט׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ג׳
ד רמב״ם הלכות גזילה ואבידה י״ג:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ה׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ה׳
ה רמב״ם הלכות גזילה ואבידה י״ג:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ה׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ה׳
ו רמב״ם הלכות גזילה ואבידה י״ג:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ה׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ז:ה׳
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״בר נש״.
ת״ר בראשונה כל מי שמוצא אבידה היה מכריז עליה שלשה רגלים ואחר רגל האחרון שבעת ימים כדי שילך שלשה ימים ויחזור שלשה ויכריז יום אחד. משחרב ביהמ״ק שיבנה במהרה בימינו התקינו שיהיו מכריזין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ומשרבו האנסין דאמרי אבידתא למלכא התקינו שיהו מודיעין לשכניו ולמיודעיו ודיו:
[שם]
ת״ר בראשונה כל מי שאבדה לו אבידה היה נותן סימנין ונוטלה משרבו הרמאין התקינו שיהו אומרין לו צא והבא עדים דלאו רמאי את וטול כי הא דאבוה דרב פפא איתבד ליה חמרא ואשכחוהו ואתא לקמיה דרבה בר רב הונא. א״ל אייתי סהדי דלאו רמאי את וטול אזל אייתי סהדי א״ל ידיעיתו ביה דרמאי הוא אמרו ליה אין א״ל אנא רמאי אנא אמרי ליה לאו רמאה קאמרינן. אמר רבה בר רב הונא מסתברא לא מייתי אינש חובה לנפשיה פי׳ ואין כאן משום כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ומהימני לאסהודי עליה דלאו רמאי הוא:
סימן עז
הילכך בזמן הזה לא מהדרינן אבידתא אפי׳ בסימנין עד שיביא ראיה שאינו רמאי. אבל אם יביא עדים שהיא שלו מחזירין לו ואפי׳ הוחזק רמאי. הילכך נראה בעיני דהיכא שיצא לו שם גניבה בעיר לא מהימן לומר אלו כליי שנגנבו לי דלא עדיף קלא מסימנין אלא צריך להביא עדים שזה הכלי היה שלו ואז מהימן לומר שנגנב לו וכדאוקימנא בהגוזל בתרא:
סימן עח
איתמר רב יהודה אמר אבידה מכריז ורב נחמן אמר גלימא מכריז. ופסק רבינו יצחק זצ״ל הלכה כרב נחמן. וכן פסק הרב ר׳ ברוך זצ״ל בפירושיו דהלכה כרב נחמן:
[שם]
מתני׳ כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל. פי׳ אם אבידה דבר שיכולין להאכילו את שכר מעשיו כגון שור וחמור יעשה ויאכל ולא ימכור המוצא אם שההו בעליו מלדרשו שכל אדם נוח לו בבהמתו שהכירה בו כבר ולימדה לרצונו. ודבר שאינו עושה ואוכל ימכר שנא׳ והשבותו לו ראה האיך תשיבנו לו פי׳ שלא תאכילנו חצי דמיו שאם כן אין זה השבה:
[שם]
ולעולם אמר רב נחמן אמר שמואל עד שנים עשר חדש. תניא נמי הכי כל דבר שעושה ואוכל כגון פרח וחמור מטפל בהם שנים עשר חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן. עגלים וסייחין מטפל בהן שלשה חדשים מיכן ואילך שם דמיהן ומניחן ואוקימנא בעגלים וסייחין הגדלים במרעה ובזמן הדשא שאין טיפולו מרובה. אבל בזמן שאין מרעה וצריך לפטמם על אבוס ממה שבבית שלשים יום. אווזין ותרנגולים מטפל בהם שלשים יום מיכן ואילך שם דמיהן ומניחן פי׳ אווזין ותרנגולין זכרים שאין מטיל ביצים ואוקימ׳ בדזוטרי אבל רברבי שאוכלין הרבה שלשה ימים. אבל תרנגולת המטלת ביצים שיכול להאכילה דמי ביצים אמר רב נחמן בר יצחק תרנגולת כבהמה גסה. ותניא נמי הכי תרנגולת ובהמה גסה מטפל בהם עד שנים עשר חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן פירש״י זצ״ל שם דמיהן ומוכרן ומניח הדמים אצלו. וכן פי׳ הרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל ומניח הדמים. ורבי׳ יצחק אלפס זצ״ל פי׳ מכאן ואילך מוכרן בבית דין:
סימן עט
ורבינו שמשון זצ״ל פירש דלגופיה נמי יכול לשום שכך משמע הלשון. דלא דמי לגבאי של צדקה דלקמן בפ׳ המפקיד דהכא ליכא חשד כיון שהוא משיב אבידה והאי ומניחן בראשן:
[שם]
מה יהא בדמים ר׳ טרפון אומר ישתמש בהם לפיכך אם אבדן חייב באחריותן. ר׳ עקיבה אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן. והא דאמר בגמרא עד כאן לא פליגי אלא בנשתמש בהם אבל לא נשתמש בהם אם אבדו פטור פירש״י זצ״ל לאו דוקא בנשתמש אלא משום שכר שימוש קאמר מפני שמותר להשתמש בהם. וכן פי׳ רבינו יצחק בר שמואל זצ״ל דגרסי עד כאן לא פליגי אלא בישתמש בהם ואפי׳ גרסי׳ בנשתמש הוי פי׳ כדפי׳ רש״י זצ״ל ומיישב הסוגי׳ לגיר׳ בין לרבה בין לרב יוסף:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
[שם]
ת״ר בראשונה כל מי שאבדה לו אבידה היה נותן סימנין ונוטלה משרבו הרמאין התקינו שיהו אומרין לו צא והבא עדים דלאו רמאי את וטול כי הא דאבוה דרב פפא איתבד ליה חמרא ואשכחוהו ואתא לקמיה דרבה בר רב הונא. א״ל אייתי סהדי דלאו רמאי את וטול אזל אייתי סהדי א״ל ידיעיתו ביה דרמאי הוא אמרו ליה אין א״ל אנא רמאי אנא אמרי ליה לאו רמאה קאמרינן. אמר רבה בר רב הונא מסתברא לא מייתי אינש חובה לנפשיה פי׳ ואין כאן משום כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ומהימני לאסהודי עליה דלאו רמאי הוא:
סימן עז
הילכך בזמן הזה לא מהדרינן אבידתא אפי׳ בסימנין עד שיביא ראיה שאינו רמאי. אבל אם יביא עדים שהיא שלו מחזירין לו ואפי׳ הוחזק רמאי. הילכך נראה בעיני דהיכא שיצא לו שם גניבה בעיר לא מהימן לומר אלו כליי שנגנבו לי דלא עדיף קלא מסימנין אלא צריך להביא עדים שזה הכלי היה שלו ואז מהימן לומר שנגנב לו וכדאוקימנא בהגוזל בתרא:
סימן עח
איתמר רב יהודה אמר אבידה מכריז ורב נחמן אמר גלימא מכריז. ופסק רבינו יצחק זצ״ל הלכה כרב נחמן. וכן פסק הרב ר׳ ברוך זצ״ל בפירושיו דהלכה כרב נחמן:
[שם]
מתני׳ כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל. פי׳ אם אבידה דבר שיכולין להאכילו את שכר מעשיו כגון שור וחמור יעשה ויאכל ולא ימכור המוצא אם שההו בעליו מלדרשו שכל אדם נוח לו בבהמתו שהכירה בו כבר ולימדה לרצונו. ודבר שאינו עושה ואוכל ימכר שנא׳ והשבותו לו ראה האיך תשיבנו לו פי׳ שלא תאכילנו חצי דמיו שאם כן אין זה השבה:
[שם]
ולעולם אמר רב נחמן אמר שמואל עד שנים עשר חדש. תניא נמי הכי כל דבר שעושה ואוכל כגון פרח וחמור מטפל בהם שנים עשר חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן. עגלים וסייחין מטפל בהן שלשה חדשים מיכן ואילך שם דמיהן ומניחן ואוקימנא בעגלים וסייחין הגדלים במרעה ובזמן הדשא שאין טיפולו מרובה. אבל בזמן שאין מרעה וצריך לפטמם על אבוס ממה שבבית שלשים יום. אווזין ותרנגולים מטפל בהם שלשים יום מיכן ואילך שם דמיהן ומניחן פי׳ אווזין ותרנגולין זכרים שאין מטיל ביצים ואוקימ׳ בדזוטרי אבל רברבי שאוכלין הרבה שלשה ימים. אבל תרנגולת המטלת ביצים שיכול להאכילה דמי ביצים אמר רב נחמן בר יצחק תרנגולת כבהמה גסה. ותניא נמי הכי תרנגולת ובהמה גסה מטפל בהם עד שנים עשר חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן פירש״י זצ״ל שם דמיהן ומוכרן ומניח הדמים אצלו. וכן פי׳ הרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל ומניח הדמים. ורבי׳ יצחק אלפס זצ״ל פי׳ מכאן ואילך מוכרן בבית דין:
סימן עט
ורבינו שמשון זצ״ל פירש דלגופיה נמי יכול לשום שכך משמע הלשון. דלא דמי לגבאי של צדקה דלקמן בפ׳ המפקיד דהכא ליכא חשד כיון שהוא משיב אבידה והאי ומניחן בראשן:
[שם]
מה יהא בדמים ר׳ טרפון אומר ישתמש בהם לפיכך אם אבדן חייב באחריותן. ר׳ עקיבה אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן. והא דאמר בגמרא עד כאן לא פליגי אלא בנשתמש בהם אבל לא נשתמש בהם אם אבדו פטור פירש״י זצ״ל לאו דוקא בנשתמש אלא משום שכר שימוש קאמר מפני שמותר להשתמש בהם. וכן פי׳ רבינו יצחק בר שמואל זצ״ל דגרסי עד כאן לא פליגי אלא בישתמש בהם ואפי׳ גרסי׳ בנשתמש הוי פי׳ כדפי׳ רש״י זצ״ל ומיישב הסוגי׳ לגיר׳ בין לרבה בין לרב יוסף:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush